כצ'לה- מכתב למרטין אינדיק

נכבדי מר אינדיק,

בדבריך האחרונים שהושמעו ביום ו' האחרון בתקשורת הישראלית, תלית את כל הרעות החולות והפסקת השיחות בינינו לבין הערבים היושבים בקרבנו, בתנועת ההתנחלות וההתיישבות היהודית ביהודה ובשומרון.

לידיעתך, מאז החלה תנועת שיבת ציון לפני כמאה ושלושים שנה, ובעקבותיה הקמתה של התנועה הציונית ע"י תיאודור הרצל, התנהל באופן קבוע, לאורך השנים מאז ועד עתה, ויכוח נוקב בין מנהיגי התנועה, התושבים, העולים והחלוצים, על הדרך בה צריכה התנועה להתמקד ולהתרכז בפעילותה להגשמת רעיון שיבת ציון, הקמת בית יהודי לאומי והקמת מדינה יהודית בחבלי ארץ-ישראל המקראית.

היו שסברו שצריך לנסות ולשכנע את עמי העולם ואולי גם את תושביה הערבים של ארץ-ישראל, על הזכות המוסרית והקניינית שלנו היהודים בארץ-ישראל, הכל בצורה אינטלקטואלית, הסברתית, הגיונית ומדינית.

לעומתם, היו שהבינו שאין טעם לנסות ולשכנע את העולם הנוצרי או המוסלמי האכול בשנאה תהומית לעמנו ודתנו בדבר זכותנו על ארצנו, ושעל כן עלינו להתרכז בעשייה בשטח, בעבודה חקלאית סיזיפית, בהקמת יישובים במקומות קשים ורחוקים, בהקמת כח מגן, ביצירה ובהקמת תעשייה, בהקמת מוסדות חינוכיים כישיבות ואוניברסיטאות.

שיטה שניה זו היא זו שהוכיחה עצמה, ובמהלך 130 השנים האחרונות היא תפסה לה אחיזה מרכזית.

תפיסה זו הביאה אותנו בסופו של יום ליכולת להקים בארץ-ישראל, ארצנו ההיסטורית מקדמת-דנא, מדינה יהודית לשם ולתפארת.

מה לעשות, מר אינדיק הנכבד, דיבורים ושיחות אינטלקטואליות ולפעמים שיחות מדיניות ככל שהיו, לא הועילו לנו לאורך ההיסטוריה ולצערנו לא עמדו להגנתנו לפני 70 שנה בגרועה שבשואות שפקדו את עמנו. גם אתה יודע מה היו התוצאות כאשר רק דיברנו.

לכן תנועת ההתנחלות וההתיישבות של החלוצים הנפלאים היום בחבלי יהודה, שומרון והגולן ובמזרחה של ירושלים, היא המשכו המובהק של מרוץ שליחים המתנהל למעלה מ-100 שנה, וכעת אנו אלו שמחזיקים בשרביט ההובלה, עד שנמסור אותו לחלוצים האידיאליסטיים של הדור הבא.

אנו ממשיכי דרכם של אנשי הציונות המעשית, של אותם שהתנגדו להליכה לאוגנדה, אנו ממשיכי דרכם של חלוצי ומקימי המושבות הראשונות, מקימי כח השומר והמגן, גיבורי הפלמ"ח ומוסרי הנפש של תנועת ההגנה והמחתרות העבריות.

כולם כולם, נכבדי מר אינדיק, פעלו באופן מעשי ולא בדיבורים. כולם כולם אפשרו לנו בעזרת ד' להקים פה מדינה יהודית לתפארת אשר בין 8 מיליון תושביה, 6 וחצי מיליון הינם יהודים, ו750,000 יהודים מתוכם מתגוררים מעבר לקו הירוק בחבלי הארץ ששוחררו במלחמת ששת הימים.

מר אינדיק,
ה"רכבת" הציונית הלאומית דוהרת במלוא כוחה, בחזרתה של האומה להיות נורמאלית ובריאה, ואתה יחד עם עוד יהודים אנכרוניסטיים המסרבים להכיר בהתקדמות האומה, נמצאים בתוך הרכבת הדוהרת ובתוך הקרונות אתם רצים לאחור עד אשר אתם מתנגשים בקיר האחרון של קרון-הזנב, עפים קדימה ושבים לריצתכם האובססיבית לאחור בתוך הרכבת הדוהרת והנושאת גם אתכם, המיואשים, עם כל עם ישראל, קדימה.

עם ישראל הוא עם של מאמינים בני מאמינים, יש שיאמרו, כמוני למשל, שמד' יצא הדבר ואנו מתקדמים במהלך הגאולה שאלוקי ישראל מוביל אותנו בו; יש שיאמרו שהכל בזכות החלוצים החיילים, הבונים והעולים. אבל ברור, מר אינדיק, שרובו של עם ישראל היושב בציון שואף למדינה יהודית גדולה וחזקה המטפלת גם במיעוטים הזרים אשר בקרבה בצורה הולמת וראויה.

לכן האשמתך את תנועת ההתנחלות היא למעשה האשמת כל החלוצים והגיבורים במאה ושלושים שנה האחרונות, שאנו רק ממשיכיהם. דעתך ודעת הדומים לך נותרו במיעוט במהלך השנים ולכן הצלחנו להתקדם ולשרוד.

ראיתי לעצמי חובה לכתוב לך דברים אלו.
בברכה רבה,
יעקב כ"ץ (כצל'ה)
בית אל